כתבות וקטעי עיתונים
 לרכישת מנוי צלצלו - 03-5188845 שלוחה 5 
קטעי עיתונים מעונת הקונצרטים 2015-2014
 

ניגנו בדרכו של ברתיני


קונצרט היובל של התזמורת הקאמרית הישראלית, ששיחזר את קונצרט הבכורה שלה לפני 50 שנה בדיוק, היה מחווה יפה למייסד שלה גארי ברתיני
מאחורי קונצרט היובל של התזמורת הקאמרית הישראלית עומד רעיון פשוט — לשחזר במדויק את קונצרט הבכורה החגיגי שלה שהתקיים בינואר 1966. הרפרטואר שנבחר לערב הבכורה היה מגוון ומרענן, אך יותר מהכל הצביע על הדרך שבה בחר גארי ברתיני, מייסד התזמורת, להצעיד אותה. חדש וישן, קלאסיקה ומודרנה, מוזיקה ישראלית לצד מוזיקה אירופאית והרצון לגלות לקהל המקומי יצירות ומלחינים קצת פחות מוכרים. בערב הבכורה נוגנו, לפי הסדר, באך, סטרווינסקי, מוצרט, עדן פרטוש והיידן. בחירה נפלאה, ועוד יותר מכך עריכה נהדרת שזורקת את המאזין מפה לשם ובחזרה. אין ספק שלברתיני היה אומץ והקונצרט מוקדש, בצדק, לאיש וחזונו.
אחרי ברתיני באו מנהלים גדולים אחרים, בהם לוצ’יאנו בריו, רודולף ברשאי, יואב תלמי, פיליפ אנטרמון וגיל שוחט, ובמשך השנים ניגנו אתה גדולי המבצעים בעולם.
בשנה שעברה מונה החלילן והמנצח אריאל צוקרמן למנהל המוזיקלי של התזמורת, ואם לשפוט לפי הקונצרט אמש הוא עושה עבודה טובה מאוד. אחרי הקדמה מילולית קצרה, על ההיסטוריה של הקאמרית ועל האנשים שהיו וניגנו באותו ערב היסטורי, הכל היה מוכן ליצירה הראשונה. הכורל המוכר של באך, מתוך קנטטה 147, הוא בחירה מצוינת לפתיחת קונצרט, אם כי הזמרים וההרכב נשמעו קצת מהוססים בשניות הראשונות ונראה היה שההתרגשות משפיעה עליהם. היצירה הבאה, הקונצ’רטו "אלוני דמברטון" של סטרווינסקי היה סיפור אחר לגמרי. מרענן, מרתק, מבוצע במיומנות, ובעיקר מאוד מאוד יפה. זהו סטרווינסקי בשיא תקופת ה"ניאו־קלאסיציזם" שלו, שבה הוא נשמע נועז ושמרן בעת ובעונה אחת. התזמורת הקאמרית חגגה על שינויי המשקל התכופים והתענגה על המשחקים שבין כלי הנגינה השונים, שמתפקדים ביצירה זו יותר כאוסף של סולנים. את הקונצ’רטו לפסנתר מספר 18 של מוצרט ניגן אריה ורדי, שאמנם לא ניגן באותו ערב היסטורי, אך הדריך את הפסנתרנית פנינה זלצמן לקראתו. זה היה ביצוע יפה ושמרני לקונצ’רטו שנכתב במקור לפסנתרנית ואכן יש בו אלמנט נשי. את העדינות הזו ניסה ורדי להעביר בנגינתו, ובעזרת נגינה מדויקת של התזמורת, זה גם הצליח.
אחרי ההפסקה חזרנו לשמוע את "חזיונות" מאת המלחין הישראלי החשוב עדן פרטוש. היה מענין מאוד לשמוע את פרשנותה המילולית של הכנרת הראשית אלינא גורביץ’, מה שהוסיף בהחלט להנאה מהיצירה שהיתה, כנראה, פסגת הערב. נגינתו הלוהטת והרגשנית של אריאל צוקרמן בחליל, מגובה במצלולים ה"מדבריים" של כלי הקשת, לא הותירה מקום לספק — זו יצירה גדולה שבוצעה בצורה מופתית.
ולסיום, אחרי שכיבו את האורות על הבמה, פצחה התזמורת בסימפוניית הפרידה, מספר 45, מאת יוזף היידן. הפרק הראשון, הסוער, היה נפלא, עוקצני וסוחף. שני הפרקים הבאים היו ככה ככה, אך הם נשכחו די מהר עם פרק סיום שהיו בו כל המרכיבים שצריך, נגינה נהדרת, וביצוע מצוין של טקס הפרידה שבו עוזבים הנגנים את הבמה בזה אחר זה. הבמה המוארת במעט הלכה והחשיכה כשכל נגן שעזב אותה כיבה את האור הקטן שהאיר את עמוד התוים שלו, עד שבסופו של דבר נשארו שתי כנריות על במה חשוכה.
התזמורת הקאמרית הישראלית חוגגת 50, אך האמת העגומה היא כי זו חגיגה עם קוץ בה. בעיות תקציביות מצד אחד וחוסר תמיכה מצד שני מקשים מאוד על תפקודה, וחבל. זהו הרכב נפלא, עם תוכניות קונצרטים משובחות, מנצח מצוין ומסורת. קונצרט היובל יבוצע שוב הערב שוב במוזיאון תל אביב ובמוצאי שבת בהיכל התרבות באריאל.

"הארץ", גל אפלרויט || מוזיאון תל-אביב לאמנות 13.1.2016
 

 

 

 
התזמורת הקאמרית הישראלית ניגנה בעמידה
קונצרט הפתיחה של התזמורת הקאמרית הישראלית, בניצוחו של אריאל צוקרמן, התאפיין בהשתתפות הפסנתרן המעולה אמיר כץ, כסולן, ובפרשנות אקסטרוברטית מוקצנת לשביעית של בטהובן

"הארץ", חגי חיטרון | 12.11.2015

לאחר מאבק בערכאות, לרבות פרק קצר בבית המשפט העליון, התזמורת הקאמרית הישראלית בת ה-50 קיבלה עוד הזדמנות. האמצעי המכריע בה: כספי תמיכה ממשלתיים בסך 1.1 מיליון שקל שאיפשרו את פתיחת העונה, סכום שניתן לתזמורת במסגרת התמיכה הממשלתית בה בשנת 2015. בשנה הבאה תצטרך התזמורת, כתמיד, לעמוד בקריטריונים של משרד התרבות כדי ליהנות מהמשך התמיכה. אתגרי ההישרדות שעדיין ניצבים לפני התזמורת הם אפוא שיווקיים (משיכת קהל נוסף) ומימוניים – שכנוע תורמים פרטיים להתגייס לעזרה.
התזמורת הקאמרית הישראלית היא "מותג" בעל מוניטין ובעל זכות היסטורית - זו היתה התזמורת הקאמרית האיכותית הראשונה בארץ, כאשר ייסד אותה גארי ברתיני, אלא שבכל דור ודור על התזמורת (כשליש מנגניה עתה הם פנים חדשות) להוכיח את זכות הקיום האמנותית שלה מחדש. בסיום קונצרט הפתיחה, בניצוחו של המנהל המוזיקלי החדש אריאל צוקרמן, ביצעה התזמורת את הסימפוניה השביעית של בטהובן. סממן חיצוני: כל הנגנים (למעט הצ'לנים, כמובן, והטימפני) ניגנו בעמידה. המנצח צוקרמן הסביר, בדברי פתיחה חגיגיים קצרים שנשא, כי הנגינה בעמידה מסמלת "אנסמבל של סולנים" והצהיר שאין סיבה שהתזמורת לא תתפתח להיות אחת התזמורת הקאמריות הטובות ביותר בעולם.
עוד חזון למועד, ובינתיים יש לומר כי הפרשנות האקסטרוברטית המוקצנת לסימפוניה (טמפי, עוצמות, אקצנטים) סייעה לתזמורת - חוץ מאשר בפרק השני, ה"אלגרטו" המפורסם - להצניע חולשות בהיבט הליטוש והליכוד ויפי הצליל. הקהל, יש לציין עם זאת, קיבל את הגישה בהתלהבות רבה. לדעתי, אגב, סימפוניה זו של בטהובן מחייבת גיוס קשתנים נוספים כתגבורת, כדי להעמיד מאסת כלי מיתר מספקת מול הנשפנים.
שיאו של הקונצרט היה הופעתו של הפסנתרן הסולן אמיר כץ, ישראלי שבסיסו מזה שנים רבות בגרמניה. שופן, כידוע, הוא יוצר שפתוח לפרשנויות רבות ולטעמי, נגינתו של כץ את הקונצ'רטו מס' 2 של שופן היתה מופת של טעם משובח. סימניו: צליל בריא, שום רגע של התרפקות סנטימנטלית דביקה "שופניסטית", אלא שופן שצועד במסלול של מוצרט ובטהובן. יחס מרענן זה בלט עוד יותר בוואלס פופולרי של שופן שכץ הגיש ("ואלס גדול מבריק", אופוס 18, בחירת הדרן קולעת).
 
הקונצרט הבא בסדרה הקלאסית של התזמורת, בניצוחו של נועם שריף, יהיה ב-14 בדצמבר.

פתיחת העונה החדשה של התזמורת הקאמרית הישראלית.
מנצח: אריאל צוקרמן. סולן: הפסנתרן אמיר כץ. מוזיאון תל אביב
 
מכוונים את הכלים גבוה  העונה הקרובה תהיה עונת היובל של התזמורת הקאמרית הישראלית, ובחודש ינואר אף ישוחזר קונצרט הבכורה שלה. מינויו של אריאל צוקרמן למנהל המוזיקלי מבשר על עידן חדש ומבטיח
"הארץ", נעם בן זאב 30.7.2015

לידיעת ראש עיריית תל אביב רון חולדאי: לא רחוק ממשרדו קורה משהו בתרבות המוזיקלית התל־אביבית, והוא תחייה של התזמורת העירונית שלה, התזמורת הקאמרית הישראלית. האופרה והפילהרמונית - כן, אלה גופים עירוניים אמנם, אבל נתפשים כממלכתיים, לאומיים, רחבי יריעה. אבל הלחם של התרבות התזמורתית, השגרה שאיננה ההפקות המפוארות והידוענים המוזיקליים - זאת נמצאת ביום־יום הקאמרי. ועכשיו הוא מתעורר. 
״התזמורת פנתה אלי, עשיתי אתה חזרה רק כדי להבין איזה גוף לפני - ניגנו סימפוניות של מוצרט ובטהובן ואת 'ליל הוד' של שנברג - ונוכחתי ברמה מוזיקלית גבוהה, עם פוטנציאל בלי גבולות״, כך אומר המנהל המוזיקלי החדש של התזמורת הקאמרית הישראלית, אריאל צוקרמן, ״זה היה מאוד מעודד. והזכיר את האופי המיוחד של התזמורת הזאת, את העבר המפואר שלה. בילדותי היו שתי אפשרויות לשמוע תזמורת בתל אביב: הפילהרמונית או הקאמרית; ובשבילי יותר מכך: זאת היתה התזמורת הראשונה שבה ניגנתי כסולן״.
צוקרמן, יליד 1973, נסע לחו״ל ללימודים אחרי לימודי נגינה בחליל באקדמיה. הוא למד חליל וניצוח, בתחילה במינכן, אצל המנצח יורמה פאנולה, ואחר כך בבודפשט אצל איוון פישר; וניצח על הסימפונית הלונדונית, הפילהרמוניות של הונגריה וצ׳כיה, תזמורת הרדיו של מינכן ורבות אחרות; והשבוע (שישי 12:00, היכל התרבות) הוא גם ינצח בקונצרט השנתי של התזמורת הפילהרמונית הצעירה.
״כשבחרנו מנהל מוזיקלי חדש בדקנו 23 מועמדים שחלקם הופיע בפני הוועדה״, מסביר חבר הוועד המנהל של התזמורת, פרופ׳ דב פקלמן, ״ומי שיזם את הפנייה לצוקרמן היה המנכ״ל שלנו. הדיווח על החזרה שלו עם התזמורת לא השאיר ספק - ׳ידיים מהפנטות ושליטה מושלמת, והתחבבות מיידית על הנגנים׳; והוא נבחר. יש לנו ציפיות עצומות ממנו, גם לאור מעמדו בחו״ל״.
למרות הקשיים של התזמורת בישראל, הבוץ הכלכלי שבו היא שקועה, וההידלדלות במספר הנגנים - כיום נמצאים פחות מ–20 מקבלי משכורת קבועה - מספר צוקרמן על המוניטין שלה בעולם: ״התזמורת הקאמרית הישראלית היא עדיין מותג סקסי״, הוא מעיד, ״השמות שקשורים בה - גארי ברתיני שייסד אותה, ומנהלים מוזיקליים כמו לוצ׳אנו בריו, רודולף ברשאי, ושלמה מינץ במיטבו - אלה לא נשכחים בקלות. ורבים רוצים לבוא ולנגן אתה: המוניטין מהווה משקל נגד לשכר המגוחך שמוצע להם. ״נסעתי לחו״ל לפני כ-18 שנה, וזו הזדמנות מצוינת בשבילי לחזור ולהיות לתקופות בארץ״, הוא מוסיף, ״אפשר להגיע עם התזמורת מאוד רחוק. להביא נגנים חדשים, לצאת קצת מהשגרה של פתיחה־קונצ׳רטו־סימפוניה, ולהעניק לקהל הזדמנות לשמוע דברים חדשים לצד האהובים.

 

צילום: מקסים ריידר
 
ניצחתי על תזמורות קאמריות באירופה״, הוא ממשיך, ״כמו הקאמרטה זלצבורג, הקאמרית הגרמנית והקאמרית של בזל, ולקאמרית הישראלית מבחינה מוזיקלית אפשרות להיות כמוהן ואף טובה יותר. החלום שלי הוא ליצור כאן 40 מקומות עבודה לנגנים שיוכלו להתפרנס בכבוד מהתזמורת — ולמה לא? זה אפשרי, וזה מאבק של כל התרבות המוזיקלית הישראלית״.
התזמורת הקאמרית הישראלית ידועה כזו שתמיד תלויה על בלימה, נאנקת מבעיות כלכליות, סובלת מתחלופה בלתי אפשרית של מנהלים מוזיקליים ואדמינסטרטיביים, ומכורה למינויים שגויים של מנהלים שרק מחבלים בה. רק לפני כשנה נכתב עוד פרק בסאגה המעוררת חמלה הזאת, כשהמנהל המוזיקלי החדש באותה עת, יואב תלמי, התפטר בטריקת דלת, מאשים את כל בעלי התפקידים בתזמורת בהודעת מייל בתפוצה רחבה.
מינויו של צוקרמן, יחד עם המנכ״ל מזה שנה וחצי אלי עדות, צוות יחסי הציבור של התזמורת, ושינויים צפויים בוועד המנהל, מבשרים על עידן חדש. דמות מבטיחה נוספת שכנראה תצטרף לוועד היא ד״ר איתן אור, מנכ״ל ובעלים של חברת ״טאק״ לאסטרטגיה ארגונית וצמיחה ניהולית, ומוביל צוות של מומחים בפסיכולוגיה ארגונית וייעוצית, סוציולוגיה, פיתוח מערכי למידה, ניהול ושיווק, והנחיית קבוצות: ״רשמית, נכנס אסיפה כללית בעוד כשבועיים, ונמנה אותו כחבר הוועד המנהל״, אומר דב פקלמן, ולא מגיב על השמועות לפיהן אור מיועד להוביל את הוועד המנהל בעצמו — צעד שעשוי להוביל למהפיכה של ממש.
העונה הקרובה תהיה עונת היובל של התזמורת, שהוקמה על ידי ברתיני לפני 50 שנה, ובחודש ינואר אף ישוחזר, בניצוח צוקרמן, קונצרט הבכורה שלה. דמויות מבטיחות הוזמנו על ידי המנהל המוזיקלי החדש: הפסנתרנית אליסו וירסלדזה, המנצח ג׳ון נלסון, הקלרניטן חן הלוי, וגם הישראלים נועם שריף ואריה ורדי, קרן הדר ואלון הררי; ומוזיקה של מלחינים כאבנר דורמן, יוסף ברדנשווילי, מרדכי סתר, ולוצ׳אנו בריו. סדרות קונצרטים של מוזיקת עולם ומוזיקה לכל המשפחה יינתנו גם הן, בין היתר בהשתתפות אתגר קרת ושירה גפן; והעונה תיפתח ביצירתו של צ׳רלס אייבז, ״השאלה ללא מענה״. מבחינת צוקרמן, יש בהחלט מענה לשאלה: ״מי שלא מאמין בתזמורת - הדלת פתוחה, והוא צריך ללכת״, הוא אומר עתה, "הקאמרית תעלה, ותצליח ותפרח - למרות התהפוכות שעברה. הפוטנציאל המוזיקלי שלה חזק מהכל".

 

האקורד האופטימי של התזמורת הקאמרית הישראלית  

הקונצרט לסיום העונה של התזמורת הקאמרית הישראלית היה עשיר בהפתעות, בתעוזה ובנגינה יפה


"הארץ" נעם בן זאב 25.6.2015 

שבע פעמים שבע שנים, במחזורים של שבע רעות ושבע טובות, פחות או יותר, חלפו מאז נוסדההתזמורת הקאמרית הישראלית. רכבת ההרים הזאת, מצוידת במנגנון להשמדה עצמית בצורת מינויים חוזרים ונשנים של קברניטים לא מתאימים, הגיעה לתחנת ביניים אתמול באקורד הרמוני, אופטימי, צופה קדימה במבט מלא תקווה לקראת עונת ה-50 הבאה. לפי נגינתה אתמול, מגיע לקאמרית מחזור של שבע שנים טובות, ונראה שהתשתית הנכונה הונחה למענו; מונה לה מנהל אדמיניסטרטיבי מצוין, אלי עדות, וצוות מעולה של יחסי ציבור; גורמים מסכסכים הורחקו או מותנו; ולפני זמן קצר הוכרז על מינוי מנהל מוזיקלי חדש, המנצח הישראלי הבינלאומי הצעיר אריאל צוקרמן - מינוי מבטיח, בוודאי לפי קונצרט הבכורה המבריק שלו עם התזמורת לאחרונה.
הקונצרט לסיום העונה אתמול היה איפוא כמין ״סוף הוא תמיד התחלה חדשה״, וזה היה סוף מאוד עשיר - בהפתעות, בתעוזה, בנגינה יפה. לתזמורת רומן ארוך עם המנצח הישראלי הצעיר דוד גריילסאמר, ובכל פגישה ביניהם היא מפיקה את מיטבה. הפעם הביא גריילסאמר יצירה שכנראה לא בוצעה מעולם בישראל, פתיחה תזמורתית וירטואוזית של המלחין הבארוקי יוהן יוזף פוקס - שיצירותיו אולי נשכחו קצת, אבל לא חיבורו הגדול על אודות מוזיקת הרנסאנס, ספר שממנו למדו המלחינים הגדולים, ושאת עיקריו לומדים עד היום.
מזמן לא נשמעה הפתיחה לקונצ׳רטו לקלרינט של ובר אפלה כל כך, מפחידה ממש בצליליה הנמוכים ובמהלומות התוף מעוררות האימה, כמו בביצוע הזה של גריילסאמר והתזמורת - כאילו עולמה המכושף והעל־טבעי של האופרה ״קלע הכשפים״ קם והתעורר כאן. הסולן גלעד הראל הביא את תרומתו שלו למוזיקה הזאת, בחופשיות, בשליטה מרהיבה בקלרינט ובתפקיד, והביצוע הוציא את הקונצ׳רטו מצילו של הקונצ׳רטו של מוצרט. מהעבר השני של ההפסקה הצטרפה זמרת הסופרן דניאלה סקורקה לעוד ביצוע מלא יופי של מוזיקה לסולנית ותזמורת - כאן אריות מאופרות איטלקיות של מוצרט; ולסיום - הרפתקאה אמיצה בדמות הסימפוניה השמינית של בטהובן, בנגינה שרמזה לאן התזמורת מסוגלת להגיע אם תמשיך לעבוד כך, בהתלהבות, בסקרנות, עם מנצחים שיתבעו ממנה טכניקה וצליל, רפרטואר והבעה - כאלה שלא נדרשו ממנה יותר מדי עד עתה.


התזמורת הקאמרית הישראלית ביצירות פוקס, ובר, מוצרט ובטהובן. מנצח: דוד גריילסאמר. סולנים: גלעד הראל, נגן קלרינט; דניאלה סקורקה, זמרת סופרן.  מוזיאון תל אביב לאמנות 24.6

 
              
 
 
 
               דניאלה סקורקה
                 גלעד הראל                           דוד גריילסאמר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
 

 

התזמורת הקאמרית הישראלית: האב, הבן וסשה ארגוב 

לפי הקונצרט הראשון בהובלתו של המנהל המוזיקלי החדש, אריאל צוקרמן, התזמורת
הקאמרית הישראלית עולה על דרך טובה


"הארץ" חגי חיטרון 29.5.2015
לפי הקונצרט הראשון בהובלתו של המנהל המוזיקלי החדש, אריאל צוקרמן, התזמורת הקאמרית הישראלית עולה על דרך טובה
ההיסטוריה הארוכה של התזמורת הקאמרית הישראלית (גארי ברתיני ייסד אותה לפני 50 שנה כ"אנסמבל הקאמרי", שהיה התזמורת הקאמרית האיכותית הראשונה בארץ, מותר לומר) שזורה הישגים, וגם תהפוכות ומשברים, וחילופי מנצחים, מהם בטונים צורמים. לפי הקונצרט הראשון בהובלתו של המנהל המוזיקלי החדש, אריאל צוקרמן, התזמורת עולה על דרך טובה, בלשון המעטה, ואולי עוד תיתן "פייט" אפילו לקאמרטה – וזו הרי התפתחות בריאה ורצויה. הקונצרט שמדובר בו, לפחות, היה שרשרת פינוקים מתחילתו עד סופו, בביצוע מרשים. בדברי היכרות קצרצרים שנשא, מנוסחים בסגנון ספונטני, הבטיח המנצח צוקרמן (כיום נהוג שמנצחים גם מדברים אל הקהל, אנשים אוהבים את זה), כי התזמורת תשקוד להגיש יצירות בביצועים אנרגטיים. הדוגמה המובהקת, בקונצרט ראשון זה, היה תרנגולת, כלומר הסימפוניה מס' 83 של היידן, שמכונה "התרנגולת". פרץ אנרגיה שרר בביצוע למן ההתחלה, והתבטא בעוצמה גבוהה מדי. קיצור לא ממצה של הגשת הסימפוניה: אנרגיה כן; תנופה סוחפת כן; עידון וליטוש ודיוק - ממש לא. בהמשך התוודענו לקונצ'רטו לכינור "מחווה לסשה" מאת משה זורמן, שתחילתו המנגינה שחיבר ארגוב ל"שמש במרום זורחת, אמא את יוסי בנה שולחת" (ע' הלל). כל הקונצ'רטו הוא מעין הרהורים של זורמן על הטמון במלודיות של ארגוב ובמרכיבים אחרים של אמנות הליד שלו, הרהורים ששבו את לבי בעיקר בפרק הראשון הנ"ל. את תפקיד הכנר הסולן ביצע הבן, איתמר זורמן, בנגינה ממכרת אוזן. בהמשך ניגן זורמן עם התזמורת, שנשמעה רכה ונעתרת כדרוש, את הרומנסה בפה־מינור של דבוז'ק. זה היה לוקח לב, דוגמה לעובדה שכינור הנתון ביד אמן יודע לשיר בקול אנוש, לפעמים אפילו ביתר זמרתיות וביתר הבעה. בסיום, על רקע הכשרת הלבבות הארוכה הנ"ל, נחתה הסימפוניה מס' 4 של בטהובן בביצוע עשיר ומעניין שבו בלטו מדי פעם פראזות יפהפיות שהאבובן עומרי רווה מפיק. כלי המיתר נשמעו לפעמים מצוינים, ולפעמים – בקטעים שלכאורה אינם קשים יותר - לא מספיק מלוטשים ומלוכדים. למרות הסתייגות זו, אשר אולי תתפוגג בקונצרטים הבאים בניהול אריאל צוקרמן, סיכומו של האירוע שחווינו הוא התרוממות רוח מובהקת.

התזמורת הקאמרית הישראלית. מנצח: אריאל צוקרמן. סולן: הכנר איתמר זורמן.
כנרת ראשונה; אלינא גורביץ'. מוזיאון תל אביב לאמנות 28.5.2015


 
photo: Maxim Reider
 
 
 
 
Photo: Maxim Reider
 
 

A pleasant surprise expected those who came last night to the concert of the Israeli Chamber Orchestra, conducted by its newly appointed Artistic Director Ariel Zuckermann.

 

Maxim Reider, Facebook 29.5.2015
A pleasant surprise expected those who came last night to the concert of the Israeli Chamber Orchestra, conducted by its newly appointed Artistic Director Ariel Zuckermann. In simple words, the orchestra, which by many local music lovers was regarded dead - long dead - sounded wonderful, beautiful, with style and fire. The program was opened Haydn's La Poule Symphony and continued to Homage to Sasha Argov violin concerto, by Moshe Zorman, premiered by his son Itamar, the Tchaikovsky competition prize winner. After the intermission he performed Dvorak's Romance, to a sheer pleasure of the audience. Zuckerman finished the evening with a dynamic performance of Beethoven's Fourth symphony. 
Bottom line: the ICO, which suffered from a dubious management hopefully enters a new era. Already in its first concert under Zuckerman it sounded as a totally different orchestra.
 
 
 

Israel Chamber Orchestra. Conductor: Ariel Zuckermann. Soloist: Itamar Zorman, violinist. Tel Aviv Museum of Art. 28.5.2015


     Photo: Maxim Reider
 
 
Photo: Maxim Reider
 

 

ערב בלתי נשכח עם פלאי הנדל

הצ'מבלן והמנצח יזהר קרשון הביא לשלמות את הסגנון הבארוקי, עם הנגנים המצוינים
של הקאמרית־הישראלית. הסולנים יעלה אביטל ועודד רייך הפכו את האופרה "אפולו
ודפנה" של הנדל לחגיגה
נעם בן זאב/"הארץ", 23.05.2015 


גיאורג פרידריך הנדל הוא פלא. בהאזנה לקנטטה האיטלקית "אפולו ודפנה" שהלחין באיטליה בגיל 25 - כשבן גילו וארצו יוהן סבסטיאן באך רק התחיל את הקריירה שלו בגרמניה, שאותה מעולם לא עזב, והלחין קנטטות בגרמנית לטקסטים מכתבי הקודש -הפלא הולך ומתגלה ביופי המוזיקלי הבלתי־נדלה של המלחין הזה. לאורך הקונצרט זה כבר הפך להיות משחק פרטי: האם יכול להיות שהקטע הבא יהיה יפה מקודמו? כן, תמיד. וברור שהנדל הצעיר משתעשע ובוחן את הכלים האופראיים שאיטליה מציעה לו: אריה דא־קאפו, קטעי "לאמנטו" אבלים וטראגיים, "באסו בופו" ליצני, וירטואוזיות כלית קונצרטנטית א־לה ויוואלדי, אריות עם כלי נשיפה סולו, קטעי מחול, רצ'יטטיבים. כל אלה, צעצועים תוצרת איטליה, מלוהטטים בידיו כמו בידי ילד מתרגש ושמח - והם כל כך יפים! האל אפולו הוא הגיבור במיני־אופרה הזאת, וקטעי הלאמנטו שמורים לו - למרות שהוא הרע בסיפור, כי הוא יהיר וקנאי, ותוקף מינית את הנימפה דפנה בת הנהר אפאוס, שבמצוקתה, על סף האונס, קוראת לאביה לעזרה וזה מצילה כשהופך אותה לעץ לאורוס - עץ ירוק גדול ("ער אציל" בעברית), שעליו מפיצי הניחוח נקראים עלי דפנה. כגיבור, גם תפקידו משמעותי מאוד, ואותו גילם נהדר הבריטון עודד רייך בקונצרט זה: מצחיק בתוקפנותו, מעורר חמלה, וירטואוזי, בקול מלא יופי וקל - היה תענוג לשמוע אותו, כמו גם את יעלה אביטל שכל תפקיד שהיא עושה הוא חגיגה בלתי נשכחת. על הבמה היו פזורים עוד גיבורים שעשו את היצירה הזאת, ואת הערב כולו, ליפה ומוצלח כל כך: אלינא גורביץ, הנגנית הראשית, מנהיגה אמיתית וכנרת נהדרת שהובילה את התזמורת בריתמיות מרקידת רגליים; עמרי רווה בנגינה נפלאה באבוב, וישראל ברקוביץ כנגן צ'לו קונטינואו לצד הגיבור הראשי של הערב, הצ'מבלן והמנצח יזהר קרשון. לא ניצוח במובן הסימפוני היה כאן, אלא קביעת הסגנון, ההשראה, והביצוע הבארוקי שבו קרשון מומחה ייחודי כל כך. והוא זה שהביא את הבארוקיות בערב הזה, ובראשה קונצ'רטו למקלדת של באך וקונצ'רטו גרוסו של ג'מיניאני, לשלמות סגנונית.
התזמורת הקאמרית הישראלית. מנצח ונגן צ'מבלו: יזהר קרשון. סולנים: יעלה אביטל, סופרן; עודד רייך, בריטון. מיצירות באך, ג'מיניאני והנדל. מוזיאון תל אביב לאמנות 20.5.2015


צילום: ב
 
צילום: ב
 

הקאמרית הישראלית הוכיחה: יש תזמורת בת"א
התזמורת הקאמרית הישראלית האירה את מוצרט באור מיוחד.
כאשר היא זוכה למנצח מצוין כמו יובל צורן, הקאמרית מנגנת כמו מלכה.

נעם בן זאב/"הארץ", 12.11.2014 
עמים מייחלים שיצירה מוזיקלית לא תיגמר. שפשוט תמשיך להתנגן עוד ועוד, כמו ספר אהוב שדוחים את קץ הקריאה בו. כך היה הערב (רביעי) בפתיחת הקונצרט של התזמורת הקאמרית הישראלית, שהתחילה את התוכנית במוזיקה נדירה על הבמות — מי יודע אם אי פעם נשמעה כאן קודם לכן: מוזיקה שכתב מוצרט לבלט באופרה שלו ״אידונמאו״, וממנה חילץ קובץ מחולות (סוויטה). התזמורת הקאמרית נראתה מדולדלת לגמרי, רק עם חמישה כינורות בקבוצת כינור ראשון ורק שלושה נגני צ׳לו; אבל איך היא נשמעה! כמו תזמורת אמיתית, גדולה, בצליל מלא, ושופע חיים, ובעיקר — בנגינה שכולה יופי סגנוני ומקוריות. זה כבר ידוע, שכאשר הקאמרית זוכה למנצח מצוין היא מנגנת כמו מלכה, וכך היה בניצוח יובל צורן הערב. תענוג היה לשמוע את הריתמוס החד תחת שרביטו, את הדיוק, ואת האופי הבהיר־דוקרני של הסאונד שצורן חילץ מהתזמורת ברוח הגישה ההיסטורית לביצוע.
מי שלא הכיר את היצירה, ודאי תהה בינו ובין עצמו מהי: היידן מוקדם? לא, קשה להאמין; ודאי קרל פיליפ עמנואל באך, עם הסער הפוסט־בארוקי שלו — אבל גם לא, הוא מוקדם מדי; ואולי כרוביני, בגלל החלקים הרומנטיים במוזיקה? לא מתאים, מאוחר מדי. מוצרט בא בחשבון רק מברירת מחדל, יותר בגלל הנס שמחוללת המוזיקה הזאת מאשר סממנים סגנוניים מובהקים שלו. ואולי היה זה הניצוח והביצוע שהאירו את מוצרט באור המיוחד של מלחין שמביט אל תקופה מוקדמת יותר ביצירה זאת שלו. זה היה עוד הישג של צורן והתזמורת.
גם ההחמצות הטכניות ביצירה היו חלק מהכיף שבשמיעתה: הן רק העידו על העבודה העצומה שהושקעה בהתכוננות אליה, על המקוריות בסגנון הנגינה שאיתגרה את הנגנים; וכך גם היה ביצירה הבאה, הקונצ׳רטו מס׳ 26 ברה מז׳ור לפסנתר. שלומי שם טוב, הסולן, התאים לאופי הביצוע הזה: המקוריות, המחשבה, הפסנתרנות שלו שהיא ייחודית לו, כולה טעם טוב ודמיון בצד הקלות הווירטואוזית — כל אלה נכחו כאן והפכו את הקונצ׳רטו למיוחד כל כך. גם הפקשושים היו: שם טוב ניגן מתווים, מה שעורר חרדה תמידית, כמו למראה לוליין בקרקס שצועד על חבל במרומי התקרה ובלי רשת הגנה; ובאמת, החלקות פה ושם בנגינתו הפיקו אנקת פחד מטאפורית מהקהל. אבל זה חלק מההצגה.

אחרי ההפסקה הגישה התזמורת את האריה למצו־סופרן ופסנתר ״התשכח אותי?״ שהיתה בזמנה דואט אהבה בין מוצרט (שניגן בבכורה) ובין הזמרת ננסי סטוראצ׳ה; והסימפוניה מס׳ 28 לסיום. איילת אמוץ־אברמסון שרה יפה, התזמורת ניגנה בסדר, ונכון שקסם החלק הראשון פג מעט כאן. אבל הקאמרית הוכיחה שוב: יש כאן תזמורת אמיתית, שמחכה לריפוי המחלה הכרונית שלה בבחירת קברניטים גרועים ובהרס עצמי, ורוצה להשתקם, להשתחרר ולהיהפך למה שהיא: תזמורת מצוינת שמקומה בנוף המוזיקלי הכרחי.

    
   
 
 
11-12 בנובמבר 2014 - מוזיאון תל-אביב לאמנות
יובל צורן-מנצח
איילת אמוץ-אברמסון-מצו-סופרן ; שלומי שם טוב-פסנתר
והתזמורת הקאמרית הישראלית
 
וולפגנג אמדאוס מוצרט:
מוזיקה לבלט מתוך "אידומנאו"
קונצ'רטו לפסנתר מס' 26 ברה מז'ור ק' 537
אריה קונצרטית ק' 505
סימפוניה מס' 28 בדו מז'ור ק'200
 
 

התזמורת הקאמרית הישראלית - קונצרט פתיחת העונה
הסדרה הקולית - אורפיאוס ואורידיצ'ה/גלוק
21 באוקטובר 2014 | מוזיאון תל-אביב לאמנות
ישי שטקלר-מנצח ; קלייר מגנאג'י-סופרן ; גן-יה בן גור אקסלרוד-סופרן ;
יניב ד'אור-קונטרה טנור ; מקהלת זמרי קולגיום ; התזמורת הקאמרית הישראלית

מתוך כתבה מאת דבורה שפירא נמיר, 'בית העיתונאים',23.10.2014 
קלייר מגנאג'י, אאורידיצ'ה, ניחנה בסופרן עשיר, עמוק, מלא, עם יכולת משחק קטנה בתנאים המגבילים של מופע קונצרטנטי. גן-יה בן גור אקסלרוד, שילבה מין הומור בפרשנותה את האל אמור. אנסמבל זמרי קולגיום, בטיפוחו של מנהלה המוסיקאלי והמנצח שלה, ישי שטקלר, הפיקה אחידות קולית וגווני גוונים בביצוע חלקה באופרה הקצרה הזו.
לסיכום: אופרה קטנה, ביצוע חם ומדויק, חוויה מוסיקאלית טובה, בלתי אמצעית.

                            
לכתבה המלאה יש ללחוץ כאן>>>

ישי שטקלר יניב ד'אור קלייר מגנאג'י גן-יה בן גור אקסלרוד
 
 
קטעי עיתונים מעונת הקונצרטים 2014-2013
 
 

התזמורת הקאמרית הישראלית - סרגיי אוסטרובסקי, מנצח וכנר
29, 30 באפריל; 1 במאי 2013 | מנצח וכנר: סרגיי אוסטרובסקי
מתוך כתבה מאת דבורה שפירא נמיר, 'בית העיתונאים', 1.5.2014
 
איזה שיחוק נהדר ובעיקר, שיקול דעת, עשו מנהלי התזמורת הקאמרית הישראלית
בהביאם את הכנר והמנצח סרגיי אוסטרובסקי...
זהו אחד הקונצ'רטים של מוזיקת מלאכים. רק כך ניתן לתאר את זיכוך ההלחנה הגאוני של מוצרט.
ואוסטרובסקי, במשיכת קשת ארוכה, בנינוחות, בהיעדר דרמטיות כמעט מופגנת, ובעיצוב צליל שר,
רק כך ניתן להגדיר את הצלילים שלו, הפנט את הקהל בפיסוק נושם שהופגן במיוחד בפרק השלישי
בקצב המינואטשבו וההתפרצות 'הטורקית' בו, בביצוע נינוח, רווי הומור, בניהול דיאלוג מלוטש עם התזמורת, ובייצור סוג של איזון נהדר באופן נגינתו בינו לבין עצמו ובין התזמורת. זה היה מוצרט
עילי שבעילי..."
 

 
 
 
 

פסטיבל מוצרט בתזמורת הקאמרית הישראלית
מתוך כתבה מאת אלי לאון, אלי ביקורת 8.11.2013


הקונצרטים של התזמורת חולקו לשתי סדרות עיקריות של שמונה קונצרטים: סדרת התכלת וסדרת הארגמן. בנוסף, יש סדרות משנה של שלושה, ארבעה או חמישה קונצרטים, מתוך שתי הסדרות העיקריות...
אחת מסדרות המשנה... הנה "פסטיבל מוצרט", בה יבוצעו  בכל קונצרט שני קונצ'רטות לפסנתר ועוד סימפוניה או דיברטימנטו .
כך במשך כמה עונות יבוצעו כל הקונצ'רטים של מוצרט, כאשר הסולנים בכל קונצרט יהיו זוכי תחרויות ארתור רובינשטיין לפסנתר שהתקיימו בארץ. עד כה התקיימו שני קונצרטים בסדרה זו ועליהם - בהמשך...
חידוש נוסף שהונהג הנו הרצאה לפני כל קונצרט...
השנה גם התחלף הנגן הראשון של התזמורת ולתפקיד זה מונתה כנגנית ראשית הגב אלינא גורביץ
בקונצרט הראשון  נוגנו שני קוצ'רטים מוקדמים של מוצרט מס' 8 ק' 246 ומס' 9 ק' 271. כמו כן נוגנה הסימפוניה מס' 36.  הסולן היה אלכסנדר קורסנטיה יליד טביליסי שזכה בתחרות רובינשטיין ב-1995 בפרס אהוב הקהל ובמדלית זהב שהעניק לו חבר השופטים. 
קורסנטיה היה שקוע כולו בנגינה. הוא ניגן ללא גינונים מיותרים וסימנים ראוותניים,  בשלווה כשכולו מרוכז בנגינה מעולה ווירטואוזית בה נשמעו כל צליל וצליל בברור ובנפרד וכולם ביחד בנגינה נהדרת.
 
בנוסף נוגנה הסימפוניה מס' 36, "לינץ". היא נושאת שם זה כהוקרה להכנסת האורחים המעולה שמוצרט ואישתו קונסטנצה זכו בה כאורחיו של הרוזן תון בלונץ.
 המנצח על שני הקונצרטים היה המנהל המוסיקלי יואב תלמי. התזמורת ניגנה בהתלהבות והיא הוכנה מצויין ע"י המנצח... האולם היה מלא מפה לפה ולא היה מקום אחד ריק. זאת הוכחה נוספת שהקהל אוהב את מוצרט ומוסיקה קלאסית מוכרת וידועה.
בקונצרט השני שמענו את הקונצ'רטו מס' 16 ק' 451 ומס' 19 ק' 459 והסימפוניה מס' 34. קונצ'רטים אלו נכתבו כאשר מוצרט יצאה לדרך עצמאית ויסד סידרת מנויים בה נתן קונצרטים בכל יום רביעי אצל משפחת טרטנר בוינה. בתקופה זו מוצרט הלחין 4 קונצ'רטי תוך 8 שבועות. במס' 16 הוא השתמש בפעם ראשונה בחצוצרות וכלי הקשה בתפקידים עצמאיים...
 

 
הסולן הפעם היה איאן פאונטיין מאנגליה, שהיה גם המנצח. הוא זכה במקום הראשון בתחרות רובינשטיין כשהיה בן 19והיה צעיר הזוכים עד אז.
נגינתו של פאונטיין היתה מעולה, וירטואוזית, אקספרסיבית מאוד. הביצוע של שני הקונצ'רטים היה מבריק. הוא ניצח במרץ רב ללא תווים  והחליף כל הזמן את מיקומו בכיסא ליד הפסנתר לעמידה לצורך הניצוח. דבר אחד בלט בניצוח  -הדגשת מקומות מסויימים בצורה חזקה משמעותית, תופעה שחזרה בשלוש היצירות שנוגנו.

שני הקונצרטים היו מעולים בהם יכולנו להבחין היטב בשני סולנים מצויינים המנגנים כל אחד בסיגנון שונה במאפינים שלו.

לראות או לא לראות: סידרה מעולה המומלצת לאוהבי מוצרט ומוסיקה קלאסית בכלל.

30-31 באוקטובר 2013 | מנצח: יואב תלמי; סולן: אלכסנדר קורסנטיה
6-7 בנובמבר 2013 | מנצח וסולן: איאן פאונטיין
 
 
תפילת אשכבה סוערת
 חגי חיטרון, "הארץ" | 3.10.2013

  "... ברגעים מסוימים, בקונצרט האחרון של התזמורת הקאמרית הישראלית עם מקהלת
   האיחוד, הרגשתי מעין טלטלה... איך קרה שיצירה מרשימה כל כך, שאינה מציבה שום
   קושי של "שפה" למאזין בן ימינו, אינה מבוצעת לעיתים קרובות... התזמורת הקאמרית
   הישראלית, תחת ידו של יואב תלמי, עם הכנרת הראשונה אלינא גורביץ', נשמעה רעננה...
   אולי מכח נגנים חדשים שהתקבלו אליה..."
 
 
 
 
  
 
   
 

מהפכה בצעדים קאמריים
מתוך כתבה מאת נעם בן זאב, עיתון "הארץ" / מדור גלריה מוזיקה קלאסית יום ב' 9 בספטמבר 2013
 

 

'פסטיבל אמדאוס, יצירה ישראלית, אולם קונצרטים דיגיטלי, מנויים חדשים - יואב תלמי מקווה שמינויו למנהל הקאמרית הישראלית ישים קץ להידרדרות שלה, ומספר איך קשורה עבודתו הממושכת עם תזמורת סן דייגו להחלטתו לחזור לישראל ומה הטראומה שהותיר בו צ'ליבידקה...
..."מצב המנויים קשה מאוד, וצריך לחולל נסים כדי כדי למלא שוב את האולם ולחזור לכמה קונצרטים בסידרה. בעונה הזאת אני רוצה להחזיר את הקהל - וזה קשה, גם בגלל התחרות - ב-1984 לא היתה תחרות כל כך גדולה על המוסיקה הקאמרית בתל אביב - עם תזמורות מצוינות כמו הקאמרטה וסולני תל אביב. הרפרטואר חשוב. למשל, אנחנו עושים פסטיבל אמדיאוס שבו עשרה פסנתרנים ינגנו את כל הקונצ'רטי של מוצרט. וברוח של גארי ברתיני, אנסה להביא מה שיותר ישראלים, ויצירות ישראליות, ואופרות קאמריות...
 
..."חוץ מהרפרטואר, יהיו תוכניות מיוחדות לתזמורת, למשל הפתעה אמיתית לעונה הבאה: חתמתי על חוזה עם חברת ההקלטות נקסוס. ועוד: הסכם שיתוף פעולה עם סמסונג ברלין, כדי ליצור את אולם הקונצרטים הדיגיטלי על פי המודל של סוני והתזמורת הפילהרמונית של ברלין, וזה כבר נוסה. התזמורת יוצאת בימים אלה להשתתף בפסטיבל 'מוסיקה מנוונת' בלינץ, אוסטריה, בחברת אנסמבלים חשובים, כדי להזכיר את החרמות של הנאצים על מלחינים יהודים ומודרניסטים. ויהיו עוד מסעות בעולם, וגם מינויים חדשים: המנצחת עידית שכטמן תהיה אחראית על תכנית החינוך של התזמורת, ומנצחת שנייה - בר אבני, סטודנטית באקדמיה (תלמי הוא ראש מחלקת הניצוח בביתה ספר בוכמן־מהטה באונ' תל אביב) - תכהן לידי כמנצחת עוזרת. כן, אנחנו מתכננים מהפכה, וזורעים את הזרעים כדי שתוך שנתיים נקצור את הפירות, כך אני מקווה. צריך אורך נשימה כדי לעלות על דרך המלך".
 

יואב תלמי מנצח על התזמורת הקאמרית הישראלית | צילום: מקסים ריידר

 
קטעי עיתונים מעונת הקונצרטים 2013-2012
 

קונצרט מיוחד לחברת סמסונג  
מנצח - יואב תלמי 
נכתב על ידי אלי ליאון 
 
הערב התקים קונצרט גאלה במוזיאון תל-אביב, בו הושק שיתוך פעולה בין התזמורת
הקאמרית הישראלית לבין החברה הקוריאנית סמסונג.
זהו שיתוף פעולה מיוחד שאת
תוצאותיו אפשר יהיה לראות בשנים הקרובות.זהו חיבור מנצח שהצלחתו מובטחת.
 
ברכו על שיתוף הפעולה המנהל האמנותי של התזמורת מאסטרו יואב תלמי, מנכ"ל
סמסונג בארץ ושגריר קוריאה בישראל.
במה יתבטא שיתוף פעולה זה לא נאמר בדיוק
ונקוה שהוא יהיה פורה ומאחלים לו הצלחה להנאת כולנו.
המברכים ציינו בדבריהם שלמוסיקה תפקיד חשוב בחיי החברה.יש לה חשיבות רבה
בהבעת רגשות כשמחה, עצב, הנאה אצל האנשים והיא צורת ביטוי שאי אפשר להחליפה
ע"י מדיה אחרת. המוסיקה היא האמנות העתיקה ביותר מבין האמנויות כאשר ללא מילים
היא מצליחה להביע את הרגשות והאמוציות.
 
יש להביע תודה לחברת סמסונג שיודעת מה חשיבות המוסיקה לחברה ומשתפת פעולה עם התזמורת הקאמרית לטובת החברה  בישראל.
סמסונג פועלת בישראל תקופה ארוכה וכעת היא משתפת פעולה עם התזמורת לטובת החברה הישראלית.
אולם המוזיאון בת"א היה מלא מפה לפה באורחי חברת סמסונג ומנויי התזמורת. הם לא נתנו לתזמורת לרדת מהבמה אלא לאחר שהשמיעה כמה הדרנים ובאחרון חזרה על קטע שכבר ניגנה בערב.

בקונצרט הושמעו  יצירות קלאסיות קצרות שאפשר לכנותם מוסיקה קלאסית קלה.
כל היצירות ביניהן הפתיחה לספר מסביליה מאת רוסיני, ריקודים רומניים מאת ברטוק, קטע מסימפוניות הפרידה מאת הידן והאיטלקית מאת מנדלסון והקיץ מארבע העונות של ויולדי, הושמעו תחת הסיסמה שמוסיקה קלאסית פוגשת דבר קלאסי.

לראות או לא לראות: קונצרט מוצלח ביותר, מוסיקה יפה, שיתוף פעולה מבורך בתקוה שהוא יהיה גם פורה לטובת כולנו.


מוזיאון תל-אביב לאמנות, יום ד', 17.7.2013 בשעה 20:30                                                                    

 
 

קלאסילייק - מופע קונצרט תיאטרון לילדים  
עידית שכטמן - מנצחת | שרון צור - שחקן | לבנת קייט - הפקה
 
"...היצירה שרלוק הולמס: תעלומה בקונצרט הולחנה ע"י עידית שכטמן, שגם מנצחת על התזמורת הקאמרית הישראלית
שמבצעת אותה. העלילה משעשעת ביותר - הולמס מוזמן לנגן כסולן עם התזמורת (הוא הרי מנגן בכינור. ועל כך אמר אייל:
אם הוא בלש, אז למה הוא מנגן גם בכינור? ואם הוא כל כך טוב בנגינה בכינור, אז למה הוא לא משנה מקצוע לנגן כינור?),
אך מוצא את עצמו במרכזה של תעלומה בלשית - לאן נעלם הכינור שלו?! (אייל: הוא בטח סתם שכח אותו בבית כי חשש לנגן
לפני כולם). הוא פותר את התעלומה בעזרת המוסיקה, הקהל ונגני התזמורת..."
 
                                                                                                                            לכתבה המלאה>>>  
                     

"שרלוק הולמס - תעלומה בקונצרט", מוזיאון תל-אביב לאמנות 05.05.2013
 
                                                                    

 
 

קדימה, במרץ ובכוחElio Boncompagni-conductor   יבגני ליסוגורסקי-פסנתר
"הארץ" מאת חגי חיטרון, 12.04.2013

"יצירה של המלחין הישראלי אליעזר אלפר (עלה מבלארוס ב-1991, חובש כיפה, עטור זקן)
היתה החלק המסקרן בקונצרט של התזמורת הקאמרית הישראלית השבוע, שהתנגן
תחת ידו של המנצח האיטלקי הוותיק אליו בונקומפאני... הבה נחבר מוסיקה עכשווית
שתהיה גם בעלת ערך (לא 'קלילה זולה', בלשונו של אלפר) וגם פופלרית כמו מוסיקת פופ...
אם הבנתי נכון את אלפר, שבתרבות המוסיקה הפופית של היום משולבים אלמנטים בארוקיים.
אלמנטים כאלה, הוא מציע, כדאי לאמץ כאשר מחברים מוסיקה אמנותית. כך, הוא כותב,
אפשר להחזיר למוסיקה האמנותית העכשווית את 'לב החוויה הצלולה, העמוקה והמרתקת'....   
התוצאה היא מוסיקה שרושמה שמח ומבדח, יורה בתותחים טכניים רבים, משדרת תנופה,
מרץ וכוח... אלפר כמו אומר: בואו נחבר מוסיקה שציבור רחב של שוחרי מוסיקה - שאינם
מצליחים להתחבר ליצירות אקדמיות של המאה ה-20 - יוכל ליהנות ממנה מיד. זו המטרה
החשובה כיום, זה הצורך האקטואלי...אבישי בן-חור-חצוצרהכריסטיאנה יהודין-פטרסיים-חליל
סיכום: קונצרט עתיר הנאות."  
                                                                                     לכתבה המלאה>>> 
יום ד', 10.4.2013 | מוזיאון תל-אביב לאמנות | מנצח: אליו בונקומפאני| 
סולנים: כריסטיאנה יהודין-חליל; אבישי בן-חור-חצוצרה; יבגני ליסוגורסקי-פסנתר
 




 
 

קונצרט בביצוע מבריק של הסולן והתזמורת 
יואב תלמי, מנצח | אלון גולדשטיין, פסנתרן | התזמורת הקאמרית הישראלית
מוזיאון תל-אביב לאמנות ימים ד', ה', 13, 14 במרץ 2013 |
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון 

קונצרט בביצוע מבריק של הסולן והתזמורת. קונצרט מלא ניצוצות. כבר הורגשה ידו המנצחת של המנהל המוסיקלי החדש של התזמורת - יואב תלמי. הוא הכין את התזמורת היטב והיא נשמעה כתזמורת סימפונית גדולה.
תלמי יליד הארץ, ליווה את התזמורת בסיורה האחרון בדרום אמריקה, שם זכתה להצלחה גדולה ביותר.
כזה
 היה הקונצרט של הערב: שתי הפתעות היו בו. שתי חגיגות.
התזמורת נפרדה ממנהל הבמה והספרן שלה אילן עמידרור שליוה אותה בתפקידים אלו ב-46 מתוך 50 השנה שקיימת התזמורת. נאחל לו הצלחה בכל אשר יפנה בעזבו את התזמורת.
אירוע נוסף נחגג בקונצרט.
  לפני 50 שנה, כאשר המנהל המוסיקלי הנוכחי יואב תלמי היה נגן בתזמורת צה"ל, התקיימה תחרות לבחירת שיר לכת לצה"ל. הוגשו הצעות  וגם תלמי הגיש. הצעתו זכתה במקום הראשון והפכה לשיר הלכת הרשמי של צה"ל. לכבוד יובל זה בתום הקונצרט הצטרפה תזמורת צה"ל לתזמורת הקאמרית, כדי לבצע את השיר בניצוחו של המחבר, שהפך בינתיים כאמור למנהלה המוסיקלי ומנצחה הקבוע של התזמורת הקאמרית. היה זה ביצוע שריגש לא רק את המנצח וחברי שתי התזמורות, אלא גם את כל הקהל שהודה למחבר-המנצח ולשתי התזמורות במחיאות כפיים סוערות, שלא פסקו עד שהכנרית הראשית הובילה את התזמורת החוצה בסמנה שהקונצרט הסתיים.כל הקונצרט שהוקלט לצורך הפקת תקליטור היה מורכב מיצירות מאת מנדלסון.
אם לשפוט לפי תגובת הקהל שנכח באולם מובטח לתקליטור הצלחה ענקית כשיצא
.
לכתבה המלאה יש ללחוץ כאן<<<
          תזמורת צה"ל מצטרפת לתזמורת הקאמרית הישראלית לביצוע מארש צה"ל       מנצח: יואב תלמי | פסנתרן: אלון גולדשטיין
 
   

 

תזמורת בנתיב עלייהRehearsal with John Nelson 1/2013
"הארץ" מאת חגי חיטרון, 17.01.2013

"מזמן לא שמעתי קהל מודה בהתלהבות כזאת, לאחר קונצרט במוזיאון תל אביב. התשואות פרצו בסיום הקנטטה הארוכה "דיקסיט דומינוס" של הנדל... הקונצרט בכללותו סימן כי התזמורת הקאמרית הישראלית נמצאת בעונה זו במסלול עלייה. היה אפשר להיווכח בכך כבר בחלק הראשון, עם הישמע קונצ'רטו גרוסו למיתרים של הנדל..."
לכתבה המלאה>>>

ימים ג', ד', 15-16.01.2013 מוזיאון תל-אביב לאמנות | מנצח: ג'והן נלסון | זמרים סולנים ומקהלת האקדמיה הירושלמית. נגנית ראשונה: הכנרת אלינא גורביץ'. צ'לן ראשון: גרגורי ינובסקי.
 




 

ויוולדי- גירסת המלחין ומכתב מרוברט מקדאפי
מתוך גלריה/"הארץ" מאת נעם בן זאב, 07.01.2013 Concert with violinist Robert McDuffie

..." יומים לפני כן הוגש ויוואלדי כפי שאנחנו רגילים לשומעו: מבחזור הקונצ'רטי "ארבע העונות" בניצוחו של הכנר הסולן האמריקאי רוברט מקדאפי עם התזמורת הקאמרית הישראלית. בהשראה מתנועת המוזיקה המוקדמת במהירויות הגבוהות ובחופש בנגינה, ויחד עם זאת, מתוך המסורת הרומנטית של מקדאפי והתזמורת שכלי הקשת שלה היו נהדרים, נוגן המחזור בהתלהבות ואכפתיות והוציא קהל מלא עונג להפסקה."
ימים ד', ה', 2-3.01.2013 מוזיאון תל-אביב לאמנות | מנצח וכנר: רוברט מקדאפי
ויוולדי: "עונות השנה" | פיליפ גלאס: קונצ'רטו לכינור מס' 2, "עונות השנה" הגירסה האמריקאית 
 



A note from Robert McDuffie

MY EXPERIENCE WITH THE ISRAEL CHAMBER ORCHESTRA WILL REMAIN WITH ME FOR A VERY LONG TIME.
FROM THE FIRST NOTES OF OUR FIRST REHEARSAL TOGETHER, I KNEW I WOULD BE MAKING MUSIC WITH
GOOD FRIENDS.
WE WORKED HARD AND WE LAUGHED TOGETHER, AND THEIR PERFORMANCES OF VIVALDI AND PHILIP GLASS
WERE POLISHED AND HAD SPONTANEOUS ENERGY.
I KNOW THEIR NEXT CHAPTER WITH YOAV TALMI WILL TAKE THEM TO EVEN GREATER MUSICAL HEIGHTS. 
CONGRATULATIONS TO A GREAT ORCHESTRA!


 

עידית שכטמן ושרלוק הולמס בביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית

תודות למפעל הפיס לתזמורת ולעידית שכטמן
 


'תעלומה בקונצרט' בנצרת 24.11.2012  
|
 מכתבו של  ד"ר אורי סטריזובר, מנהל הפקה "קלאסילייק"

שרלוק הולמס והתזמורת הקאמרית על הבמה בערבית בפעם הראשונה. 
400 ילדים בעיניים מבריקות. שני ישבנים בבגדים חגיגיים על כל מושב. 
כל המדרגות מלאות. אין מקום בעמידה. מאות מחיאות ידיים קטנות מעודדות את הקאן-קאן של אופנבך. 
פניו של מחמוד, מנהל התרבות בעירייה, משדרות גאווה. הוא מסתכל עלי מרחוק כמו אומר: אמרתי לך. 
סמר, מנהל תיאטרון הפרינג', נשען על הקיר ומחייך כל הזמן. מיכל המפיקה על סף דמעות. עידית עומדת על הדוכן. מנצחת בינלאומית. 
נראה שעידית יכולה להלחין בכל שפה. הערבית בפיה מושלמת ושוטפת. הקהל מריע לה. 
יוסוף סוויד על הבמה ממגנט אליו את המבטים. הקהל אוהב אותו. באמת התרגשתי, הוא אומר לי כשנגמר. 
אדי המוסיקה מתאדים. הבמה מתרוקנת, הקהל מתפזר. 
הולמס האנגלי בערבית, בעברית?
 

'תעלומה בקונצרט' בנתיבות  31.10.2012 מכתבו של  ד"ר אורי סטריזובר, מנהל הפקה "קלאסילייק" 

הכל התחיל כמו בכל ישוב אחר. מכתב נשלח מהפיס לראש העיר נתיבות, נקבע תאריך למופע, התקיימה ישיבת הפקה עם נציגי
הישוב בה גובשת התוכנית השיווקית, מידי יום נעשו טלפונים מנדנדים באשר למצב מכירת הכרטיסים. שמואליק מנהל הקונסרבטוריון
הרגיע שוב ושוב: לא לדאוג האולם יהיה מלא, לא לדאוג נציג הרשות יברך, הכל יהיה בסדר. הכל כמו בכל ישוב אחר ולמרות זאת ביום
המופע זה נראה אחרת.
כשעה לפני מועד המופע, התזמורת כבר על הבמה לחזרה אחרונה, כיבוד לנגנים מסודר על השולחנות, קהל מתחיל לזרום ומתאסף
ברחבת הכניסה.... 
... ראש מנהל החינוך בנתיבות עולה לבמה ומודה למפעל הפיס, למלחינה, לתזמורת ולקהל. "אנחנו בנתיבות מאמינים כי המוסיקה
עושה טוב לכולם ובעיקר
לכם הילדים" אומר להמוני הילדים ואלה מגיבים במחיאות כפיים. עכשיו אפשר להתחיל.
התזמורת מוכנה, קהל הילדים דרוך. עידית המנצח עולה לבמה קדה קידה ונעמדת על הפודיום... העינים נשואות... והקהל מדהים...
בסיום הם מחזירים 
בתשואות את המנצחת והשחקן להדרן... לקריאת המכתב השלם יש ללחוץ כאן

יום ד', 31 באוקטובר 2012 אולם הקונסרבטוריון, נתיבות  | "תעלומה בקונצרט" במסגרת פרויקט "קלאסילייק" של מפעל הפיס
התזמורת הקאמ
רית הישראלית. מנצחת:  עידית שכטמן. שחקן: יורם ברובינסקי. הפקות וייצוג אמנים: לבנת קייט 
     

כנגד הנסיבות, הופעה מסחררת של קלייר מגנאג'י באורטוריית "בריאת העולם", שפתחה את עונת התזמורת הקאמרית הישראלית - חלק שני
כתבה מתוך תו-עת מאת ניק שדואו, 27.10.2012

בפתח המופע הרישמי הראשון לעונה זו של התזמורת הקאמרית, נמסרו לקהל שתי הודעות חשובות: האחת נגעה לסולנית, הסופרן קלייר מגנאג'י, שחשה ברע עד כי נשקלה האפשרות לבטל את הקונצרט. על מנת לאפשר את הופעתה של הזמרת, נמצא פיתרון בדמות קיצור הקטעים בהשתתפותה. למרות החשש שהתעורר, בפועל נגרם נזק זניח ליצירה - ומגנאג'י היתה משכמה ומעלה. מופת של מקצוענות חסרת פשרות. עוד על כך - בהמשך.
ההודעה השנייה - עניינה חילופי גברי בצמרת התזמורת. בתום קרוב לארבע שנות עבודה עם הקאמרית, יסיים רוברטו פטרנוסטרו את כהונתו
כמנהל המוזיקלי, והשרביט יועבר ליואב תלמי - שגם החליף את הראשון בקונצרט המדובר... ... אם כן, העונה נפתחה בביצוע האורטוריה "בריאת העולם" מאת היידן. תלמי הוביל את התזמורת ואת המקהלה ביד רמה ובוטחת... המוזיקה, על שלל האפקטים הציוריים שבה, כה יפה ומופלאה, עד כי בכוחה לסחוף ולרומם הן את הקהל והן את המוזיקאים - מה שאכן התרחש. >לכתבה המלאה יש ללחוץ כאן<

ימים ד', ה', 24-25.10.2012 מוזיאון תל-אביב לאמנות | מנצח: יואב תלמי | סולנים: קלייר מגנאג'י-סופרן, תומאס מייקל אלן-טנור,
קיי שטיפרמן-בס-בריטון, קלייר מגנאג'י | צילום: מקסים ריידרהמקהלה הפילרמונית תל-אביב | היידן: "בריאת העולם"
 


על סף עונה חדשה, התזמורת הקאמרית הישראלית סחפה את הקהל בתכנית סימפונית גדושה בכל טוב - חלק ראשון

כתבה מתוך תו-עת מאת ניק שדואו, 20.10.2012

 
רגע לפני הקונצרט הרשמי של פתיחת העונה, עבר על התזמורת הקאמרית הישראלית שבוע עמוס. תחילתו בהופעה מרתקת במסגרת פסטיבל מלחיני אסיה, ושיאו בקונצרט סיכום למיזם יוצא דופן: סדנת ניצוח בהנחיית מנהלה המוזיקלי של התזמורת, רוברטו פטרנוסטרו, בשיתוף מכון גתה, פורום המנצחים והמועצה הגרמנית למוסיקה. הרפרטואר שהוצג בקונצרט - סימפוניות מאת היידן, בטהובן ושוברט -
אמנם שמרני ומייצג חתך צר יחסית של תולדות המוזיקה, אך זהו יתרון. מדובר בבחירה חכמה, המאזנת היטב את

החידוש שבמבנה הערב. למה הכוונה? כל אחת מהיצירות שבוצעו יכולה לשמש כמנה העיקרית בנוסחת
הפתיחה-קונצ'רטו-סימפוניה המוכרת לעייפה. תכנית המורכבת משלוש סימפוניות אינה דבר שבשגרה, ועלולה להכביד
 

על הקהל - אך לא במקרהזה, כיוון שמדובר ביצירות תמציתיות למדי וקלאסיות. הכינורות הצטיינו בגמישות ובמגע קל,
והובילו את התזמורת לביצוע סוחף, שופע מרץ. מעל כולם הבריק האבובן עמרי רווה, בנגינה מעוררת התפעלות ביופה.
  >לכתבה המלאה יש ללחוץ כאן<


יום ה', 18 באוקטובר 2012 מוזיאון תל-אביב לאמנות | ; מנצחים:  יוסטוס טוראו, קלמנס שולדט, איבו הנטשל
היידן: סימפוניה מס' 94 ("ההפתעה"); שוברט: סימפוניה מס' 3; בטהובן: סימפוניה מס' 1
 


התזמורת הקאמרית הישראלית כבר בעיצומה של עשייה מוזיקלית נמרצת

מתוך כתבה בתל אביב סיטי 17.10.2012
התזמורת הקאמרית הישראלית, מנצח: גיא פדר | צילום: אלי לאון
זמן קצר לפני תחילתה הרישמית של עונת הקונצרטים שלה, התזמורת הקאמרית הישראלית כבר בעיצומה של עשיה
מוזיקלית נמרצת. אם יש בהופעתה המוצלחת בקונצרט הפתיחה של
פסטיבל מלחיני אסיה (14.10) רמז מטרים לאיכות
נגינתה בהמשך העונה, הרי שקהל התזמורת עומד ליהנות משלל חוויות אמנותיות בקונצרטים הבאים עליו לטובה.
הקונצרט המדובר כלל ארבע יצירות שנוגנו ללא הפסקה - מסגרת דחוסה שלא בהכרח עושה חסד עם המוזיקה או המאזין, וזאת על אף שהמוזיקה התאפיינה בנגישות, על פי רוב. הווה אומר, ערב שכולו חידושים מטיל עומס מידע על הקהל, וטוב תעשה התזמורת לו תבחר לנגן שנית לפחות חלק מהיצירות לצד רפרטואר מוכר. ללא ספק, כל אחת מהארבע עוררה בדרכה שלה - מי יותר, מי פחות - רצון לשמיעה נוספת. >לכתבה המלאה יש ללחוץ כאן<

יום א', 14 באוקטובר 2012 מוזיאון תל-אביב לאמנות, אולם אסיא | קונצרט פתיחת פסטיבל מלחיני אסיה
התזמורת הקאמרית הישראלית; מנצח:  גיא פדר. סולנים: יניב ד'אור, קונטרה טנור; כריסטיאנה יהודין, חליל;
גן
לב, סקסופון. בתכנית: קיונג'ין האן: פאראפראזה לתזמורת; ג'ואנה סלק: "דיאלוגים שאינם נאמרים" לחליל ולתזמורת;
ארי בן שבתאי: "דמעות מלאכים" לסקסופון ולתזמורת; יוסף ברדנשווילי: "ילדי האלוהים" לקונטרה טנור ולתזמורת
 
כתבות מעונת הקונצרטים 2012-2011
 


התזמורת הקאמרית הישראלית: צ'ילי קון-צ'רטי

מתוך כתבה מאת elybikoret -אלי ליאון, 17/06/2011 08:06

...כסולן הופיע דניאל בולשוי הרואה לעצמו כמטרה להפיץ את אמנות הנגינה בגיטרה בקרב הקהל הרחב. הוא מבלה רוב זמנו בסיורי הופעות בחו"ל וכן בנגינה עם מיטב התזמורות בארץ.

בקונצרט הוא ניגן שתי יצירות (קונצ'רטו דל סול מאת פונסה וקונצ'רטו לארנחואז מאת רודריגו / מ.א.).

לבולשוי צליל יפה. נגינתו טובה מאוד... בקונצ'רטו לארנחואז מאת רודריגו ובהדרן שנתן הוא הוכיח שהוא וירטואוז גדול ונגן גיטרה מעולה. את הפרק השני בקונצ'רטו - הטראגי, לאור מאורעות שקרו בחיי המלחין, ניגן ברגש רב.

המנצח גיא פדר הכין היטב את התזמורת, ניצח בטמפרמנט רב, במעוף ובחן.

לראות או לא לראות: קונצרט יפה, לא שיגרתי עם מוסיקה יפה ויצירות שלא כל יום מנוגנות.


מוצ"ש, 16 ביוני 2012 21:00, מוזיאון תל-אביב לאמנות
בתוכנית: טורינה: "תפילתו של לוחם שוורים" | רודריגו: קונצ'רטו ד'ארנחואז | מרקז: דאנסון מס' 4 | ראוול: אלבוראדו דל גרציוזו | פונסה: קונצ'רטו לגיטרה | מונקיו: הוואפנגו


דניאל בולשוי | צילום: אלי לאון גיא פדר-מנצח, דניאל בולשוי-גיטרה | צילום: אלי לאון גיא פדר מנצח על התזמורת | צילום: אלי לאון
"צ'ילי קון-צ'רטי" בסדרה "הקאמרית מארחת" - 16.06.2012 - מנצח: גיא פדר| גיטרה: דניאל בולשוי 
 
קונצרט מעולה שהיה בו הן מהישראליות הפחות מוכרת
והן מהקלאסיקה המפורסמת והאהובה 
מנצח: יואב תלמי; סולן: דניאל גורטלר, פסנתר; מוזיאון ת"א לאמנות 21-22.3.2012   

 
התזמורת הקאמרית הישראלית ניגנה הערב במוזיאון תא קונצרט לקראת נסיעתה לכמה ארצות בדרום אמריקה. שגרירי כל הארצות בהן תבקר התזמורת בסיורה כיבדו את הקונצרט בנוכחותם.
 
היצירה הראשונה שנוגנה ושתנוגן בקונצרטים בסיור היתה יצירתו של מנצח קונצרט הערב יואב תלמי-אלגיה למיתרים,טימפני ואקורדיאון-"מחשבות על דכאו".  היצירה  כבר בוצעה הן בארץ והן בארצות רבות בעולם.
זאת יצירה שהיא לדברי המלחין קולאז שחובר בהשראת שני ביקורים שלו- האחד פרטי והשני יחד עם התזמורת שערך במחנה הריכוז דכאו.
בטכס האזכרה שנערך שם צ'לן התזמורת ביצע את הסרבאנדה לצ'לו מתוך סוויטה של באך והיא מופיעה כחלק מהיצירה.
בנוסף יש אזכורים של שיר מהגיטו-"תחת זיו כוכבי שמים", נושא מאת מאהלר-שירים על מות ילדים ועוד.בתזמורת גם אקורדיאון כמיצג נגן רחוב בגיטו. היצירה מתחילה כפתיחה טראגית מרשימה של צער, אבל, תוגה. לטימפני תפקיד חשוב בה. היצירה מבטאת את הבכי שבשואה וגורל העם היהודי בתקופת מלחמת העולם השניה.
כמו התקופה ההיא, שהיתה חריגה ובלתי רגילה, כך גם הצלילים של האלגיה. הם היו טראגיים, חזקים, מרגשים ואקספרסיביים ביותר
. היצירה מסתיימת כסיום של שלווה והשלמה.
יצירה מרשימה  המשאירה רושם כביר על המאזין.

בהמשך, במעבר חד קיצוני, נוגן הקונצ'רטו מס' 2 מאת בטהובן.לאחר הקדמה תזמורתית ארוכה נכנס הפסנתר, כאשר סולן הערב הישראלי דניאל גורטלר  ניגן את הקונצ'רטו בצורה עדינה רומנטית יפה.
זאת יצירה שיש בה הן מהקלילות והן מהאלגנטיות וכך גם נוגנה.
נגינת התזמורת היתה טובה מאוד כמבצעת האלגיה והסימפוניה והן כמלווה את גורטלר בקונצ'רטו של בטהובן
.

לסיום נוגנה הסימפוניה מס' 4 מאת מנדלסון-האיטלקית.זאת סימפוניה קלילה, קיצית, אוורירית מאוד, עליזה ותוססת, המלאה חיים ושמחה. היא נכתבה על ידי מנדלסון לאחר שהתרשם עמוקות מסיור ארוך שערך באיטליה בהיותו בן 21  והוקסם מהערים והנופים שלה. הוא התחיל לכתוב אותה באיטליה אך סיים אותה כמה שנים לאחר מכן והיא פורסמה רק לאחר מותו.
מנדלסון החשיב  סימפוניה זו כיצירתו העליזה ביותר שכתב.

היה זה קונצרט מעולה שהיה בו הן מהישראליות בנגינת האלגיה המודרנית והלא מוכרת והן מהקלאסיקה המפורסמת והאהובה.

לראות או לא לראות: קונצרט שכדאי לשמוע ולו רק בגלל היצירה הישראלית המרשימה.קונצרט שהיה חוויתי ביותר בגלל המוסיקה והביצוע.

נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 21/3/2012 23:10


התזמורת הקאמרית הישראלית. מנצח: יואב תלמי; סולן: דניאל גורטלר, פסנתר; מוזיאון ת"א לאמנות 21-22.3.2012   
 
יואב תלמי מנצח על התזמורת 21.3.2012 | צלם: אלי לאון 
מנצח: יואב תלמי; פסנתרן: דניאל גורטלר | צלם: אלי לאון
 
אקורדיאון: אתי תובל בקונצרט ב-21.3.12 | צלם: אלי לאון
 
 


התזמורת הקאמרית הישראלית: שוברט - שנברג - בטהובן

נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 15/12/2011 10:10 
שלא כבשנים עברו התזמורת הקאמרית הישראלית מקיימת השנה שלוש סדרות עיקריות.
הסידרה הראשית הכוללת 10 קונצרטים ומאגדת את כל הסדרות השונות שהיו בשנה שעברה, הסידרה לכל המשפחה הכוללת 6 קונצרטים וסידרה חדשה ייחודית בה התזמורת מארחת בחמישה קונצרטים שונים חמישה מנצחים ישראליים צעירים וחמישה אמנים מוכשרים ובולטים בתחומם. זאת סידרה שהיא מפגש של העולם הקלאסי עם העולם בו מעורב האמן המבצע.
מסגרת הסידרה הראשית שמענו אמש את הקונצרט מס' 3 בסדרה.
התכנית היתה בנויה בצורה מענינת ,מגוונת וכללה יצירות מאת שוברט,שנברג ובטהובן.
תחילה הושמעה הפתיחה לאופרה "השטן כמתכנן" מאת שוברט.זאת פתיחה הלא ידועה ככל האופרות ששוברט כתב. האופרה נכתבה בהיותו בן 14 שנה בלבד. המוסיקה של הפתיחה מאוד יפה, ערבה לאוזן וכלי הנשיפה בה הדומיננטיים.
ביצוע הפתיחה נתן הזדמנות לאוהבי המוסיקה להכיר יצירה נוספת של שוברט שמנוגנת לעתים רחוקות בלבד וחבל.
המנצח על הקונצרט היה דניאל כהן שנושא בתואר מנצח אורח בתזמורת וזאת בנוסף להיותו המנהל המוסיקלי של התז' הסימפונית "עדן" שבלונדון. הוא גם המנצח הראשי של התז' הקאמרית של ג'רזי.
בתנועות אציליות עם חן רב הוא ניצח על הפתיחה שבוצעה במרץ רב ובשמחה ע'י התזמורת.
בניגוד לפתיחה, היצירה השניה בתכנית"ליל הוד"מאת שנברג התחילה בצורה איטית מתמשכת ומנוגנת כנדרש בכלי המיתר בלבד. תנועותיו של כהן היו בהתאם לכך איטיות, מדודות עם תנועות מודגשות בקשת רחבה של הידיים.
זאת יצירה בהחלט ערבה לאוזן עם מעט מאוד שימוש בכללים החדשים ששוברט יצר שהתיחסו בצורה שונה למושג הרמוניה ושילובי התוים.שיטה שנקראה דודקפונית והיוצרת אי נוחות טונלית אצל אנשים שאינם אוהבים מוזיקה כזו למרות הביצוע היפה.
לאחר פתיחה בשיטה הקונבנציונלית, ממשיכה היצירה בשיטה ששוברט המציא.
זאת יצירה שנכתבה ב-1899 כאשר הוא היה בן 28 והיא נחשבת ליצירתו החשובה הראשונה שכתב .במהלך חייו. הוא עשה בה שינויים מספר עד שעובדה על ידו ליצירה לתזמורת כלי קשת. 
 לביצוע טוב זכו גם חמשת הלידר מאת שוברט. הם בוצעו נהדר ע'י זמרת הסופרן הילה בג'יו.
הליד המפורסם מבין ה-5 היה "דג השמך" שתוזמר על ידי ב. בריטן .מנגינת ליד זה הווה יסוד לפרק הרביעי של חמישית דג השמך המפורסמת שהולחנה לאחר מכן.
להילה בג'יו קול מאוד נעים, מאוד נקי והיא ביצעה את הלידס בצורה טבעית ביותר ללא כל מאמץ, שירה מלאת רגש והבעה. היה זה ביצוע נפלא ללידס נהדרים.
 
אלה היו שירים רומנטיים,סנטימנטליים איטיים שלווו מצויין ע'י התזמורת בעוצמה נכונה ובהתחשבות מלאה בסולנית. הקונצרט הסתיים בסימפוניה מס' 8 מאת בטהובן שהתחילה בצורה מפתיעה ומהירה וכך הלכו ל"איבוד" הצלילים הראשונים שלה.מיד לאחר מכן הכל תוקן והסימפוניה כמו כל הקונצרט נוגן טוב מאוד.

לראות או לא לראות: קונצרט יפה, מגוון, ביצוע טוב. נוגנו בו יצירות ידועות ופחות ידועות.

הילה בג'יו-סופרן | צילום: אלי לאון
 
הסדרה המרכזית מס' 3 - 12, 14 בדצמבר 2011
מנצח: דניאל כהן | סופרן: הילה בג'יו
 
 צילום: אלי לאון
 


אמש בקונצרט - חותרים לשלמות

נעם בן זאב, "הארץ" 25.09.2011

מי ששמע בסוף השבוע את הסימפוניה השישית של בטהובן, "הפסטורלית", בנגינת התזמורת הקאמרית הישראלית, הבחין ודאי שמשהו טוב קורה לה מאז בא אליה המנצח רוברטו פטרנוסטרו וקיבל את תפקיד המנהל המוזיקלי. יש חשק להקשיב לה, וברור שלנגנים יש חשק לנגן והם עושים זאת בהתלהבות, ולשמוע פרק "הסערה" מהסימפוניה הסתבר שלא רק באווירה ומצב רוח מדובר אלא בטכניקה: הפרק המלהיב הזה, שכולו אפקטים של צבע וריתמוס דוהר, שינויי פתע וירטואוזים בטמפו ודינמיקה וצורה יחידה במינה, נוגן נהדר כאן, בקו נמשך אחד, אפילו מפחיד לרגע ברעמיו. להמשך הכתבה »»»
 
 
 

 
 
 
קונצרט פתיחת העונה של התזמורת הקאמרית הישראלית 
נכתב על ידי elybikoret אלי לאון 23:20 21.9.2011 

בפני אולם מלא מפה לפה נפתחה אמש העונה החדשה של התזמורת הקאמרית הישראלית.
היה זה גם קונצרט שציין את יום השלום הבינלאומי בהתשתתפות שגרירים וקונסולים רבים וברכת מזכיר האו"ם לקונצרט. זאת היתה פתיחה ראויה כאשר בתחילתה הושמעו שתי "תפילות" - "להיות עם חופשי בארצנו" - התקווה ו"תפילה לשלום" מאת דורון ב. לוינסון. להמשך הכתבה »»»
 
 
 
 
 
 
 
קונצרט פתיחת העונה ב"תפילה לשלום"| צלם: אלי לאון
רוברטו פטרנוסטרו מנצח על התזמורת הקאמרית הישראלית ומקהלת לי-רון בקונצרט פתיחת העונה ה-46 | 21.09.2011
 
צילום: דנה קופל
"... בפני אולם מלא נפתחה אמש העונה החדשה..."
 
 
 


 
כל הזכויות שמורות לתזמורת הקאמרית הישראלית  •  הזכות לשינויים שמורה  •  התזמורת הקאמרית הישראלית - ע"ר 580044873 - רח' שארית ישראל 35 ת"א-יפו 6816521 טל' 03-5188845
   •  האתר הוקם ומתוחזק על ידי פרסומדיה נטגרופ בע"מ בניית אתרים
מונה כניסות: 3D Pictor